פנה מקום לשמיעה ולתגובה

פנה מקום לשמיעה ולתגובה - אסטרטגיה לאדמה טובה ולזריעה טובה

• האם אנחנו מחכים מספיק זמן עד שאנשים יענו על השאלות שלנו, או שאנחנו מתעצבנים ומתחילים לדבר שוב כי לא נוח לנו עם השתיקה?

• לוקס ב':46: לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים מְצָאוּהוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הַמּוֹרִים, שׁוֹמֵעַ אוֹתָם וְשׁוֹאֵל אוֹתָם; 

• שאלות והקשבה/שתיקה הן דרכים יעילות ליצור מרחב לשמיעה ותגובה.

• איך נבין כל אדם או אלוהים בעצמו מבלי לתת להם מספיק מקום כדי שנוכל לשמוע מהם?

• מהן דבריו הראשונים של ישוע בבשורת יוחנן? (שאלה, "מה אתה מחפש?") מה יוצרת שאלה? (מרחב שקט לתגובה של האחר)

• כיצד יצר ישוע מרחב עבור אנשים להגיב בסיפור יוחנן 1:35-41?

• מה היו הדרכים שבהן הגיבו שני הגברים/התלמידים לישוע בסיפור?

• מה זה אומר להיות תלמיד? (עוקב, אחד שמשיב לשיחה)

• ישוע יצר מרחב שקט ומקודש, תוך שימוש בשאלות והקשבה/שתיקה, כדי שאנשים יוכלו לבחור את התגובה שלהם.

• מקדש אלוהים היה אמור להיבנות בדממה. עלינו גם לאפשר שתיקה כדי שנוכחות אלוהים תוכל לדבר.

• השפה הראשונה של העולם הפיזי הייתה שתיקה כשהרוח ריחפה על פני המים. שתיקה פותחת אותך לשמוע מרוח. הרוח תבטא אז במילים. מילים שאינן זורמות מהשתיקה והרוח הן רעש ריק.

• האם ייתכן שלא היה שינוי ושינוי בחיי כי אני מקשיב לקול שלי ולהגיון שלי ושל אנשים אחרים במקום לקול רוחו של אלוהים?

• יוחנן ו':63: הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם. הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים. 

• אין שינוי ושינוי מבלי להגיב לקול הרוח. אין נוכחות של הרוח ללא נוכחות המילה.

• אם המילה הוכרזה ונשמעה, כעת עלינו ליצור מקום מקודש עבור הרוח לדבר ואסור לנו לנסות לדבר בשם הרוח.

שמות יד':13:14: וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם׃ יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן.

מלכים א ו:7: בַּ֨יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כָּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ 

מלכים א יט:11:13: וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וְהִנֵּ֧ה יְהוָ֣ה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדוֹלָ֡ה וְחָזָ֞ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א בָר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאַחַ֤ר הָר֨וּחַ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְהוָֽה׃ וְאַחַ֤ר הָרַ֨עַשׁ֙ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ ק֖וֹל דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃ וַיְהִ֣י ׀ כִּשְׁמֹ֣עַ אֵלִיָּ֗הוּ וַיָּ֤לֶט פָּנָיו֙ בְּאַדַּרְתּ֔וֹ וַיֵּצֵ֕א וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הַמְּעָרָ֑ה וְהִנֵּ֤ה אֵלָיו֙ ק֔וֹל וַיֹּ֕אמֶר מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ.

אל הרומנים ח':14:16: כָּל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים מַדְרִיכָה אוֹתָם, בָּנִים הֵם לֵאלֹהִים. הֲרֵי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ שֶׁל עַבְדוּת לַחֲזֺר אֶל הַפַּחַד, אֶלָּא קִבַּלְתֶּם רוּחַ הַמַּקְנָה מַעֲמָד שֶׁל בָּנִים, וּבְרוּחַ זֺאת אָנוּ קוֹרְאִים "אַבָּא, אָבִינוּ". הָרוּחַ עַצְמָהּ מְעִידָה יַחַד עִם רוּחֵנוּ.

תהילים מו:11: הַרְפּ֣וּ וּ֭דְעוּ כִּי־אָנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים אָר֥וּם בַּ֝גּוֹיִ֗ם אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ 

חבקוק ב':20: וַֽיהוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קָדְשׁ֑וֹ הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כָּל־הָאָֽרֶץ.

• פנה מקום לשמיעה ותגובה - במקום לגנוב את תפקידה של רוח הקודש

עלינו להיות מכוונים ליצור מרחב שקט לשמוע ולהגיב לקולו של אלוהים. עלינו להשתיק הסחות דעת, קולות, מילים ומחשבות אחרות כדי לפתוח את המרחב לשמוע את קולה של הרוח ולהתרגש לתגובה בגופנו, שהוא מקדש רוח הקודש.

שתיקה, הקשבה ושאלות הן דרכים יעילות לפנות מקום לשמיעה ולתגובה. (שלב 7 בשבעה שלבים - שיטת סיפורי כתבי הקודש ודיאלוג בה אנו משתמשים יוצרת מרחב להקשיב לרוח ולהגיב.)

הגוף שלנו הוא מקדש שנבנה במיוחד במטרה לפגוש, לשמוע ולהצטלב עם רוחו ונוכחותו של אלוהים. לפני שידענו לדבר מילים, היינו, הרגשנו, ידענו, והיינו רוחות בגוף, אבל לא הייתה שפה אלא שפת השתיקה. ועכשיו בעיקר שכחנו שדממה קיימת, ושההקשבה אפשרית רק ממרחב הדממה. "ה' נמצא במקדשו הקדוש. כל הארץ תשתוק לפניו". בשקט הזה ניתן לשמוע ולחוש את רוחו של אלוהים.

כשנשמע סוף סוף את קולה של רוח אלוהים, נבחר כיצד להגיב בגופנו. כאשר אנו אומרים "כן אדוני", דבר אלוהים נכתב בבשר הרך של ליבנו כשהוא מניע אותנו בגופנו.

הבנת דבר אלוהים אינה זהה להגיב לקול הרוח. להגיב לדבר ולרוח של אלוהים זה מה שאני עושה בגוף שלי ובעזרתו. להגיב זה לומר כן בצורה אמיתית ומעשית כדי לשמור או לציית לדבר אלוהים שהוא נתן לי באופן אישי.

עלינו להיות מכוונים כדי שלא ניקח ממנו את תפקיד רוחו של אלוהים. קול הרוח אינו הקול שלי, אלא קול רוחו של אלוהים. קל מאוד לחשוב שאנחנו צריכים לדבר בשם רוחו של אלוהים. לעתים קרובות כאשר אנו אומרים לאנשים מה לעשות, אנו לוקחים לעצמנו את התפקיד של רוח אלוהים. לומר לאנשים מה עליהם לעשות אינו יעיל לשינוי. אבל, אנשים הנאבקים ומגיבים לקול של עד הרוח הפנימי יעיל לשינוי וצמיחה. עלינו ללמד אנשים להקשיב לקול רוחו של אלוהים, לא לקול של בני אדם.

אם לא נפנה בכוונה מקום לעצמנו ולאחרים לשמוע ולהגיב לדבר אלוהים, אז בדרך כלל זה אומר שהתגובה תהיה לא והקשחת הלב. ישוע יצר את המרחב הקדוש הזה לשמיעה ולתגובה על ידי פתיחתו עבור האחר להגיב, לעתים קרובות באמצעות שאלות או סיפורים, ועל ידי קריאה לאנשים לא רק לשמוע, אלא לשמוע ולעשות.