למה סיפור ודיאלוג?
מי האדם הכי חזק בעולם?
"האדם החזק ביותר בעולם הוא מספר הסיפורים. מספר הסיפורים קובע את החזון, הערכים והאג'נדה של דור שלם
שעתיד לבוא".– סטיב ג'ובס, מייסד אפל וממציא אייפון
מי השפיע על ההיסטוריה של העולם יותר מכל אדם אחר, כולל סטיב ג'ובס? יום הולדתו של מי קובע את ספירת שנות ההיסטוריה? מי הגיע כמספר סיפורים, שואל ומאזין? כן, זה היה ישוע הבנאי מנצרת, שממשיך לבנות באבנים חיות עד היום. בינתיים, אחד הבנאים הגדולים האחרים של ההיסטוריה היה הורדוס הגדול, שגם ניסה בכל כוחו להרוג את ישו כתינוק קטן וחסר הגנה. הבניינים והארמונות המרשימים של הורדוס הגדול ממשיכים להידרדר אט אט לחורבן עמוק יותר, בעוד הבנאי מנצרת ממשיך לבנות באבנים חיות, ומשפיע על מיליארדי אנשים בדרכים חדשות בדורנו.
אנו יכולים בקלות לטעון כי ישוע הוא האדם החזק והמשפיע ביותר בהיסטוריה העולמית, בעבר ובהווה.
מה היה המפתח לכוח והשפעה מרשימים של ישוע?
ישוע היה אמן בסיפורים ובדיאלוג שעוזר לקהל שלו מרותק לימים בכל פעם, והיום הסיפור שלו ממשיך להשפיע על הדור שלנו.
כמה פעמים אמר ישוע לאנשים לפנות בכתבי הקודש שלהם להתייחסות מסוימת ולקרוא?
כן, ישוע השתמש גם בשיטות בעל פה כשהוא לימד בעיקר באמצעות סיפורים, שאלות ודוגמאות.
האם אנו לומדים מהאוניברסיטה של ישוע, או שמא אנו מחסלים את ישוע מהאוניברסיטה?
מהו הסוג הספרותי של רוב דברי האל? כן, זה נרטיב, או סיפור. רוב דבר אלוהים הוא סיפור, וסיפורים צריכים להיספר כסיפור. סיפור סיפורים הוא אמנות, והאמנויות מכוונות את מהלך ההיסטוריה. אף אחד לא השפיע על ההיסטוריה של העולם יותר מאשר ישוע מנצרת.
למה להשתמש בשאלות דיאלוג עם סיפור?
שאלות פותחות אנשים לשקול אפשרויות חדשות והן מכוונות גילוי מהותי. השאלות הן בסיסיות ללימוד כתבי הקןדש אינדוקטיבי וליצירת התצפיות שמניעות אותנו להבין ולראות את דבר אלוהים מחדש ומדויק.
שאלות דורשות מאנשים להשתמש ביכולות שלהם, במקום לשבת לידם באופן פסיבי כשהמרצה עושה עבורם את כל העבודה. כשאנשים מגלים משהו בעצמם, הם גאים בעצמם כבעלים של משהו חדש. זה כבר לא רעיון של מישהו אחר, זה משלו!
שאלות מכבדות את כבודו של האדם האחר, ומראות לו שאתה מכבד את יכולתו לראות ולהבין. כנראה שאין דבר שסוגר אנשים מהר יותר מאשר יהירות. הענווה של השאלה ושל השואל היא המתנה להיות כמו ילד. זה, אמר ישוע, חיוני כדי להיכנס למלכות אלוהים. (מתי י"ח:1-4; לוקס י"ח:15-17; מרקוס י"ג:13-16)
השאלות מציבות את האדם לעמדה העוצמתית והיצירתית של סקרנות ופתיחות. שאלות פותחות אותנו לקבל את דבר אלוהים כזרע המושתל שיכול אז לגדול ולהניב פירות.
ישוע שאל בערך פי שניים יותר שאלות של אחרים מאשר שאלו אותו שאלות.
מדוע הקשבה חשובה לא פחות או יותר מאשר לשאול שאלות?
בלי להקשיב משני הצדדים של השיחה, אין קשר, אין הבנה ואין מערכת יחסים פורייה.
הקשבה, או שמיעה, היא המצווה הראשונה והגדולה, לפי ישוע. "ענה לו ישוע: "ראשונה מכל המצוות היא: שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך בכל נפשך ובכל כוחך.' זוהי המצווה הראשונה." (מרקוס י"ב:29–30)
אם אתה שם לב לטקסט הכתבי הקודש היווני, למעשה המילה החיווית היחידה היא "שמע". החלק "תאהב את ה'" הוא למעשה צורת אינדיקציה פעילה עתידית, שחושבת שזה (אוהב) זה מה שיבוא אחריו. אם אתה הולך לכתבי הקודש העברי המקורי שממנו ישוע מצטט, אתה גם רואה שהמילה "שמע" שוב היא מילת הציווי או הפקודה הישירה היחידה. "שמע ישראל: ה' אלוהינו ה' אחד! תאהב את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל כוחך." (דברים ו, ד) אמנם כל ההקשר נותן תחושת ציווי ל"אוהבים", אבל רוב הזמן בו אנו מתגעגעים לחלוטין לכך שהציווי הראשון והישיר בציווי הגדול ביותר בדברי אלוהים הוא לשמוע!
הקשבה היא לדעת היא לאהוב. כשאתה מקשיב למישהו, אתה לומד להכיר אותו. (אנחנו נואשים להיות מוכרים, אבל מפחדים מה יקרה אם/כשזה יקרה.) כשאנחנו מקשיבים, לומדים להכיר ונשארים נוכחים, אנחנו אוהבים. אנחנו אוהבים כי אלוהים אהב אותנו קודם.