אדמת טרשים

אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אַדְמַת טְרָשִׁים, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִהֲרוּ לִצְמֺחַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲדָמָה עֲמֻקָּה. כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ וּבְאֵין שֺׁרֶשׁ הִתְיַבְּשׁו- מרקוס ד':5–6.

וְכֵן הַנִּזְרָעִים עַל אַדְמַת טְרָשִׁים אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם אֶת הַדָּבָר מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִיָּד בְּשִׂמְחָה, אַךְ אֵין לָהֶם שֺׁרֶשׁ בְּקִרְבָּם וְרַק לְשָׁעָה יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד; לְאַחַר מִכֵּן, בְּבוֹא צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, יִכָּשְׁלוּ מִיָּד.- ההסבר של ישוע במרקוס ד':16–17